לשמור על הידע - לשמור על הקניין
תחום היזמות משלב מעוף, יצירתיות, ולא פעם – גם קצת מזל. אולם יש להיות ערים לכך כי הרעיון העומד בבסיס המיזם, הוא זה שדורש הגנה צמודה, כיוון שבלעדיו – כמעט כל מיזם יתרוקן מתוכן- ומהכנסות צפויות.
פעמים רבות אנו נתקלים בעסקאות בהם המעמד של שני הצדדים אינו מאוזן- צד אחד מגיע עם אפשרויות מימון נרחבות ומהווה למעשה "כיס עמוק" של מיזם ספציפי, בעוד הצד האחר הוא זה אשר הגה את הרעיון או את הפיתוח מלכתחילה, אך לא הצליח להוציא את הרעיון אל הפועל ולכן, עבור מימון הרעיון הוא מוכן לשתף צד שלישי במיזם ולהעניק לו זכויות בו הזכויות יכולות להיות מניות בחברה שתפתח על ידי הצדדים, יחידות השתתפות בשותפות, אחוזים ברווחים, בכורה בחלוקת רווחים וכו'.
גובה האחוזים שיקבל הוגה הרעיון נתון למשא ומתן מסחרי בין הצדדים. לרוב, ככל שנדרשת השקעה גבוהה יותר או שהרעיון הינו בעל סיכון גבוה, בעל הרעיון יהיה מוכן לוותר יותר על חלקו במיזם או ברווחים שיתקבלו ועדיין לראות פירות מרעיונותיו ולקבל חלק מהרווחים שיתקבלו.
מצב דברים בו האחד מגיע ללא ניסיון קודם ומביא רעיון או פיתוח שטרם הבשילו והאחר מביא מימון כספי או קשרים עסקיים, הינו מקרה פשוט יחסית, ומה כל אחד מהצדדים נותן ומקבל – הוא ברור ומובהק.
נושא הקניין הרוחני הופך להיות סבוך יותר ככל שאחד מהצדדים מגיע עם קניין רוחני (טכניקות, זכויות יוצרים, פטנטים וכו') נרחב וככל שהוא השתמש בחלק מהקניין הרוחני הנ"ל למיזמים אחרים. כאשר המיזם המשותף לא מתייחס רק להמצאה יחידה או לרעיון אחד אלא לצבר של זכויות לא מוחשיות, יש להבין מהו אותו קניין רוחני שיעמוד לטובת המיזם המשותף:
במקרים אלו, כאשר המיזם המשותף לא מתייחס רק להמצאה יחידה או לרעיון אחד אלא למספר פיתוחים שונים[יש להבין מהו אותו קניין רוחני שיעמוד לטובת המיזם המשותף: איזה קניין יועבר ו/או יינתן לגביו רשיון שימוש למיזם המשותף, עד כמה ניתן יהיה להשתמש בקניין הרוחני הנ"ל והאם ניתן יהיה להתבסס על הקניין הרוחני הנ"ל גם במידה והצדדים לא ישתפו ביניהם פעולה והמיזם המשותף לא יוותר בבעלות משותפת והצדדים ילכו איש לדרכו.
להסדרת שאלות אלו קיימת חשיבות מכרעת לגבי כל הצדדים- בעל הקניין הרוחני חייב להבין מה מצופה ממנו בעסקה, מהי החשיפה ומהן רמות האיום לקניין הרוחני שבבעלותו. לדוגמה, שאלה שעולה לא פעם – האם ניתן יהיה להשתמש בקניין הרוחני בעתיד שלא לצורך המיזם המשותף אלא לצורך מיזם אחר לחלוטין, או לחילופין - מה תהיה ההשפעה של הקניין החדש שנוצר במסגרת המיזם המשותף לגבי הקניין הרוחני הראשוני שהוא הביא עימו.
בהתאם לרוח הדברים, חשוב שהבעלים של הקניין הרוחני יתמחר בהתאם את הרעיון שלו, ויציב מנגנונים שיגנו על הרעיון שלו, ויבטיחו לו תמורה הוגנת.
גם הצד שמנגד, המשקיע, מעוניין שנושא הקניין הרוחני יהיה ברור ובהיר- עליו לדעת מהו הקניין הרוחני שיעמוד לטובת המיזם המשותף, מה השימוש שניתן יהיה לעשות בו, מה התלות שיש בין הקניין הרוחני שניתן לבין תוצרים ופיתוחים חדשים שנוצרו במסגרת המיזם החדש, וכבכל שותפות העלולה להתפרק ביום מן הימים - מה יהיה עתיד הקניין הרוחני במקרה שכזה.
התשובות לשאלות אלו משליכות באופן ישיר על יחסי הצדדים במיזם המשותף: על שווי המיזם המשותף ועל הכדאיות הטמונה בו, על הזכויות להם כל אחד מהצדדים יהיה זכאי במסגרת המיזם המשותף, ועל הסיכון שכל צד וצד נושא בו.
הסכם בעלי המניות וככל שנדרש גם הסכמי רישיון שונים, נותנים בין היתר, מענה לשאלות אלו ומנסים להגדיר את קניינו הרוחני של המיזם המשותף ולעגן את זכיותיהם של הצדדים הן בזמן שהם משתפים פעולה ביניהם במסגרת המיזם המשותף, וחשוב יותר, בזמן שהם נפרדים לדרכם.
הכותבים, עוה"ד רם תורן מורן יוסף הינם עורכי-דין במשרד גדעון פישר ושות' העוסקים בתחום המשפט המסחרי וקניין רוחני.
