הגיעה העת להסדרת מערכת בוררויות בינלאומיות בישראל
היחסים בין המשפט והחוק לבין הטכנולוגיה והדיגיטציה היוו קרקע פורייה לאינספור דיונים, פאנלים ומאמרי דעה של מומחים. רבים מתארים את היחסים האלו כמעין מרוץ מרתון בו הטכנולוגיה מובילה משמעותית והחוק עובד נמרצות כדי לנסות ולסגור את הפער. יש אף המתארים זאת כשני יריבים, בזירת אגרוף, כאשר כל צד רוצה לנטרל ולהשיג עליונות על הצד השני. אלא שהעניין פשוט בתכלית ומסתכם בכך שהנמצאים בצד המשפטי מעוניינים לתת מענה לשאלות משפטיות, העולות השכם והערב, כתוצאה ממציאות שמשתנה באופן תדיר.
מחוקקים ואנשי משפט מכל העולם מנסחים ומקדמים חוקים על מנת להשתית מערכת מוסכמות אחידה, אוניברסלית, שתתאים עצמה לעולם גלובלי של המאה-21. אכן, בעולם הדיגיטלי אחוז גבוה מפעילותנו נעשה אונליין. פעולות אלו לעיתים רבות מייצרות קונפליקטים חוצי יבשות ולכן יש הכרח לקדם מערכת יישוב סכוכים, המקובלת על כל המדינות, כדי לפתור את המחלוקות מחוץ לכותלי בתי המשפט במדינות השונות.
כאשר שומעים את המושג "עסקה בינלאומית", הדבר הראשון שעולה בדעתנו הן עסקאות של מיליוני דולרים. אך אין דבר הרחוק מהמציאות יותר מההנחה הזאת. למעשה, בכל שניה מתקיימות עסקאות בינלאומיות של אדם זה או אחר, בסכומי כסף קטנים. מסחר מקוון הוא המונח לכך או בשפת העם "קניות אונליין".
על פי נתוני הלמ"ס, בשנתיים האחרונות, בין היתר בעקבות מגיפת הקורונה, גדל היקף הקניות של ישראלים ברשת. על פי הנתונים, בשנת 2020, 90% מהישראלים בגילאי 20 ומעלה השתמשו יותר באינטרנט לפעולות שונות. 45% השתמשו באינטרנט לצורך קניית מוצרים ושירותים; ו-7.5% מכרו ברשת. מנתונים של חברת המידע העסקי CofaceBdi, עולה, כי ההכנסות מקניות באינטרנט בישראל הסתכמו בשנת 2020 בכ-9.5 מיליארדי שקלים. בנוסף לכך, על פי דואר ישראל, בשנת 2021, הגיעו לישראל כ- 20.2 אלף טון של מוצרים מחו"ל, עלייה של 36% לעומת 14.9 אלף טון בשנת 2020.
מתוך הנתונים עולה ההבנה שהפוטנציאל להיווצרות סכסוכים בינלאומיים בין צדדים לעסקאות עולה וגובר. כאשר אדם הזמין מוצר מסוים באמצעות האינטרנט ומוצא עצמו בתחילתו של סכסוך, עולות מספר שאלות מהותיות שיכריעו את סיכוייו במחלוקת המתעוררת. כך לדוגמא נשאל, מהי סמכות השיפוט ? היכן תתברר המחלוקת ? באיזה מדינה, באיזה שפה ולפי אילו כללים המחלוקת תוכרע ?
בחודשים האחרונים, השתתפתי מטעם לשכת עוה"ד בישראל, בדיוני משרד המשפטים, בהכנת טיוטת החוק אשר לראשונה יסדיר בוררויות בינלאומיות באופן שיפריד אותן מבוררויות מקומיות (שימשיכו לחסות תחת כנפי חוק הבוררות משנת 1956). מטרת החוק היא לייצר מסגרת מודרנית לקיום בוררויות במסחר בינלאומי ולראשונה להכניס אותה לספר החוקים הישראלי.
למעשה, מדינת ישראל בהיותה מיישמת את החוק החדש, מאמצת את המודל של וועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי (UNCITARL). יישום החוק יציב את ישראל בחוד החנית העולמית, כמקום בו ניתן לקיים בוררויות בינלאומיות, בסכסוכים קטנים וגדולים כאחד, הן בקשר לבני אדם פרטיים והן בקשר לגופים מסחריים גלובליים.
על השאלות שמניתי קודם, החוק החדש נותן מענה ומסדיר באופן ברור את המסגרת בה יקבעו הדברים וכיצד. המטרה של החוק החדש, שתקוותי שייכנס לפועל בהקדם, היא להבטיח, כי כל ישראלי אשר מוצא עצמו תובע או נתבע בסכסוך בינלאומי ייהנה ממערכת אובייקטיבית, אמינה ואחידה במרבית מדינות העולם. בעידן הדיגיטלי, בכל רגע, כל אחד יכול למצוא עצמו בהליך משפטי בינ"ל, בשפה שאינו מכיר ועם כללים זרים לו. החוק החדש עתיד לשנות זאת. כפי שאדם הנמצא בארץ זרה יודע שאסור לנסוע ברמזור אדום כיוון שמדובר בחוק אחיד אוניברסלי, נקווה שכך יהיה גם במערכת הבוררויות החדשה שתיושם בישראל.
משרדנו מתמחה בזירת הבוררויות הבינלאומיות. אנחנו כאן כדי לייעץ ולעזור ללקוחותינו כתמיד. אפשר ליצור איתנו קשר בטלפון 03-6913999 או באמצעות הדוא"ל office@fisher-lawfirm.com
*עו"ד גדעון פישר הינו יו"ר (משותף) בוררויות וגישורים בלשכת עוה"ד בישראל, יו"ר בוררויות בינ"ל בלשכת עוה"ד בת"א, ודוקטורנט בתחום הבורריות באונ' בר אילן.
