הליך גילוי מרצון

הליך הגילוי מרצון הינו הליך אשר היה תקף עד לסוף שנת 2019. במסגרתו, נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים שונים בחברות יכלו לפנות אל רשויות המס ולדווח להם אודות הכנסות או נכסים עליהם לא התקיים דיווח ולשלם את המס בגינם וזאת מבלי שינקטו נגדם בהליכים פליליים.

הליך הגילוי מרצון פתח בפני נישומים את האפשרות "לתקן" הפרותיהם אל מול רשויות המס. בהתאם לנוהל גילוי מרצון אותו פרסמה רשות המיסים, ניתן היה להגיש את הבקשה באחד משלושה מסלולים – המסלול הרגיל, המסלול המקוצר והמסלול האנונימי.

המסלול הרגיל טמן בחובו פניה אל רשויות המס תוך הזדהות וחשיפה מלאה של פרטיו האישיים של הנישום אל מול פקיד השומה. לאחר עיבוד ואישור הבקשה, הנישום שילם את חובו ורשאי להמשיך בדרכו ללא האשמות פליליות כאמור לעיל. גם במסגרת המסלול המקוצר נדרש היה להזדהות ולחשוף את פרטיו האישיים של הנישום במעמד הגשת הבקשה, אך את הדיווח במסלול זה ניתן היה להגיש על הכנסות ונכסים אשר אינם עולים על 2,000,000 ₪ וכאשר חבות המס בגינם אינה עולה על 500,000 ₪. במסגרת המסלול האנונימי, לא נדרש היה לחשוף את זהות הנישום וזאת עד לאחר גיבוש הסכם השומה, דבר שהקל רבות על הנישומים והרגיע את חששם שמא יעמדו למשפט פלילי.

למרות שההליך אינו תקף כיום, הגילוי עדיף על המשך ההפרה והסתרת נכסים והכנסות. פנייה יזומה ואחראית, בליווי משפטי, מקצועי של עורכי דין העוסקים ומבינים בתחום, צפויה למנוע טעויות קריטיות שיכולות לעלות לכדי פתיחת הליכים משפטיים/פליליים כנגד הנישום ולצמצם את הסיכון לחשיפת הנישום להליך פלילי כנגדו.

הליך הגילוי מרצון טומן בחובו מספר עקרונות מהותיים – גילוי מלא, בתום לב ובשקיפות מלאה. ככל שהגילוי לא יהיה מלא ושקוף, הבקשה עלולה להידחות ולא תקום לטובת הנישום חסינות פלילית.