מלכ"ר

בישראל פועלים 4 סוגים עיקריים של תאגידים: חברה, שותפות, אגודה שיתופית ועמותה. לעיתים שמם של שלושת הראשונים עלול להטעות אותנו, ועל אף שרוב החברות עוסקות בהשאת רווחים לבעליה ואינטואיטיבית אנו עשויים לחשוב שכל חברה היא למטרות מסחריות בלבד, חוק מס ערך מוסף מאפשר להקים חברה, שותפות או אגודת שיתופית שמטרתן בדומה לעמותה איננה צבירת רווחים לבעליו, אלא קידום מטרות שונות שאינם עסקיות כגון זכויות אדם, איכות סביבה, בריאות, ספורט או הצלת חיי אדם. תאגיד מסוג זה נקראת "מוסד ללא מטרות רווח" או בקיצורם הנהוג מלכ"ר, ולרוב תאגידים מסוג זה מעודדים מטרות חברתיות שונות שלשמם הם הוקמו.

מהם התנאים על מנת לקבל מעמד מלכ"ר?

כדי לקבל מעמד משפטי של תאגיד מסוג מלכ"ר, ראשית יש להוכיח כי מטרת התאגיד אינה השגת רווח. ניתן ללמוד על כך מהנפקת שירותים לשוק במחירים מוזלים או שהחברים במלכ"ר עושים את עבודתם בהתנדבות. שנית, יש לקבוע במטרות המלכ"ר, כי נכסיהם ישמשו רק לצורך מימוש המטרות שלשמם הוקמה, ולבסוף, ההתנהלות השוטפת של התאגיד איננה דומה להתנהלותה של חברה עסקית בהביטי תחרות עסקית בין גופים דומים בשוק. לעיתים עשויים להיווצר רווחים במלכ"רים, אך בניגוד לחברות עסקיות, אין לחלק רווחים אלו בין הבעלים אלא לצבור אותם לטובת נכסי המלכ"ר עצמו.

זכויות וחובות מלכ"רים

מעמד מלכ"ר מקנה לחברה הטבות מרחיקות לכת בהיבטי משטר המס – מאחר ומלכ"ר איננו נחשב לעוסק, איננו חייב במס עסקאות, למעט חריגים ובהם עסקאות אקראי ועסקאות לקבלת שירות. כמו כן, המוצרים והשירותים הניתנים על ידי מלכ"רים פטורים ממס ערך מוסף, אך המלכ"ר מחויב במס שכר בשיעור נמוך מחברה רגילה, וזה נקבע בהתאם לסך השכר הכולל שמשלם המלכ"ר. כאמור, במידה וקיים רווח כלשהו במלכ"ר, לא ישלמו על רווח זה מס כלל. אך מנגד, מלכ"רים, חשופים באופן תמידי לביקורות שונות כדי לוודא את ההלימה בין מטרת המלכ"ר כפי שהוגדר בתקנון החברה וברשם החברות, לפעילותיו בפועל. במידה וסבור מנהל מע"מ כי פעילותיו של מלכ"ר הינם עסקיות, עשוי לשלול ממנו את סיווג המלכ"ר, ולהחזירו לעוסק. כמו כן, מלכ"ר חשוף לביקורות ולבדיקת דוחותיו הכספיים על ידי רשויות המס בישראל, ולכן מומלץ להיוועץ במעלה הדרך עם עורך דין מומחה בנושא מלכ"רים, כדי לוודא כי הנכם פועלים על פי מסגרות החוק ועל פי הנחיות רשויות המס.