תביעה ייצוגית נגד הבנקים

התובענה הייצוגית הינה הליך אזרחי, שנועד לאזן את הכוחות הלא שוויוניים בין הפרט לבין חברות הענק בהתקשרויות משפטיות שונות. לרוב, כאשר נפגע הפרט, החברות הגדולות מבצעות עוולות נזיקין בהיקפים קטנים, מה שלרוב יוצר מצב אבסורדי שעלויות ההליך המשפטי גבוהות מהתוצאה האפשרית של הזכייה בהליך המשפטי, ולכן הפרט נמנע מהליך משפטי כנגד אותן החברות, שלאור העלויות הגבוהות, הליך שכזה אינו עומד על הפרק. כדי למנוע מצב זה, שחברות ענק מתחמקות מפיצויים לאור ביצוע עוולותיהם, עומדת בפני הפרט אופציית התובענות הייצוגיות, המאפשרות לכל מי שנגרם לו נזק פלוני, לתבוע חברות במודל של תובע אחד המייצג את מכלול הנפגעים הפוטנציאליים. התביעה נעשית על ידי צירוף הנזקים הקטנים, עד כדי שאלו יוצרים נזק אחד גדול שעשוי להסתכם לעיתים במיליוני שקלים, ובכך נוצר תמריץ לנפגע פוטנציאלי להתאחד עם נפגעים בעלי זיקה דומה, ולתבוע בתביעה ייצוגית כנגד החברה. תובענות ייצוגיות מוגשות בעיקר כנגד עניינים שונים בנושא בנקים, חברות הביטוח, חברות תקשורת (טלפון וטלוויזיה), ניירות ערך, איכות הסביבה והגנת הצרכן.

ההליך מאפשר לתובע הייצוגי, לתבוע הוא בשם כל הנפגעים ולקבל עבור ההליך נתח גדול יותר מהתביעה לאור הטרחה שנוצרה בהליך. בכך הופך ההליך למשתלם מבחינת השקעת המשאבים הנדרשת, גם מבחינת הפרט שנפגע במידה קטנה ועשוי לקבל עבור טרחתו פיצוי מוגדל, וגם למדינה שזוכה לרכז את כל התביעות יחדיו בעלויות נמוכות יחסית ובזמן נמוך משמעותית מאשר ניהול כל אחת מהתביעות בנפרד, מאחר והתביעות הקטנות מצורפות יחדיו לדיון אחד וכך נחסך זמנו של בית המשפט.

האם כל אחד יכול להגיש תובענה ייצוגית?

מוסד התובענות הייצוגיות נועד לסייע לנפגעים פוטנציאליים ולא מיועד עבור אזרחים המנסים להתעשר שלא במשפט. לכן הגדיר המחוקק, שעל תובע פוטנציאלי, למלא מספר תנאים מצטברים,  טרם הגשת תובענה ייצוגית: ראשית, על התובע להיות בעל "עילת תביעה אישית"- התובע יוכיח כי נגרם לו נזק אישי. תביעה שכזו לא יכולה להיעשות על ידי תובעים ציבוריים, עמותות או ארגוני מגזר שלישי; שנית, על התובע להוכיח כי קיימת לו "עילת תביעה לכאורה", מטרת התנאי, לא נועדה לעמוד את הסיכויים בזכיית התביעה, אלא לבחון האם נעשתה פגיעה בחוק הישראלי ובכך לסנן תביעות סרק אפשריות; שלישית, על הקבוצה להוכיח "עילת תביעה משותפת" – מכנה משותף לכל הנפגעים הפוטנציאלים, המשותפים למהות הפגיעה עצמה; לבסוף, על התובע להוכיח כי אכן פעל ביושרה בעצם התביעה, ומטרת התביעה היא להחזיר את המצב לקדמותו ערב העוולה, שאכן התובע מונע מתום לב בלבד, והתובע לא פועל למטרות התעשרות גרידא, המאפיינות את חוק עשיית עושר שלא במשפט. בנוסף, בית המשפט בוחן את עורך הדין המייצג את התובעים, ומוודא כי זה אכן מסוגל וראוי לייצג את המקרה עסקינן.

בשנים האחרונות מוסד התביעות הייצוגיות צבר תאוצה רבה והתעצם, ובכל יום מוגשות מספר לא מבוטל של תביעות ייצוגיות המסתכמות באלפי תביעות בשנה, רבות מתוך אותן תביעות הן תביעות כנגד מעשי הבנקים. תובעים שונים זכו בעשרות תביעות בשנים האחרונות כנגד הבנקים, כשאורח קבוע בבתי המשפט בצד המשיב בתובענות ייצוגיות, נמצא בנק הפועלים: ב-2004 בנק הפועלים חויב לשלם 300 מיליון שקלים, לאור פעולות מניפולציה של הבנק שגרמה לעיגול הריבית ולחיוב שגוי של לקוחותיו; ב-2014 חויב הבנק בתשלום של מיליון שקלים לאחר שחייב לשווא את אלפי לקוחותיו בעמלות במהלך משיכת מזומנים ואף קמו בשנים האחרונות מספר רב של תובענות ייצוגית כנגד בנק הפועלים לאור מחדליו באופן ניהול חשבון הליווי של קבלנים, שגרם לפגיעה רשלנית  ברוכשי דירות שהפקידו את כספם בבנק. 

נכתב על ידי רותם דרויש