מאמר בנושא "עתירה לבג"צ"
בג"צ, או בשמו המלא - בית המשפט הגבוה לצדק, הינו כובע נוסף אשר בית המשפט העליון בישראל מוצא בו שימוש, צמד המילים "עתירה לבג"צ" יכולים להישמע כמושג ערטילאי ורחוק לאזרח הרגיל שאינו בקיא בפרטי עולם המשפט, אך לאמיתו של דבר, עתירה לבג"צ היא כלי המיועד לשימוש דווקא בידי אותו אזרח ואשר מאפשר גישה לכל אחד מאתנו להגיע ישירות לערכאה הגבוהה והחשובה ביותר במערכת המשפט הישראלי.
עתירה לבג"צ מוגשת, בין היתר, כנגד החלטות ופעולות של רשויות וגופים ממשלתיים ומוסדות אחרים בעלי תפקיד ציבורי, כאשר האזרח סבור כי אותה פעולה או החלטה, ולחילופין, גם אי ביצוע פעולה, אינן צודקות ו/או נוגדות את חוקי המדינה. כל זאת, באם יש אפשרות לתקנן או לבטלן.
נסייג ונאמר כי במהלך השנים בית המשפט העליון יצר מספר תנאים אשר רק בהתקיימם, בית המשפט ידון באותה עתירה. התנאי הראשון הינו, על העותר לבג"צ להיות בעל "זכות עמידה" אשר בעבר הוגדרה באופן קשיח. כדי להיכנס בשעריה של זכות העמידה היה על העותר להיות נפגע ישיר ועל הפגיעה היה להיות פגיעה אישית, אך עם השנים ההגדרה של זכות העמידה התגמשה. כיום, גם אם הפגיעה איננה פרטית ואיננה נוגעת באופן אישי לעותר עצמו, עתירה לבג"צ יכולה להישמע גם על פגיעה בעלת אופי ציבורי והעותר יחשב בעל זכות עמידה כפועל יוצא.
תנאי שני אשר בלעדיו העתירה תדחה ולא תשמע על ידי בג"צ הינו, כי על העותר לפנות ראשית אל אותו גוף ציבורי ו/או רשות ממשלתית ולהודיע כי בכוונתו לעתור בגין אותה פגיעה או עוול שלדעתו נגרמו על ידם. תנאי שלישי, אשר מחובר באופן טבעי לתנאי ה"פנייה המקדימה" נקרא "שיהוי", המורה כי לאחר קבלת התייחסות הרשות לפנייה, באופן שאינו מספק את הפונה, על העותר לפנות לבית המשפט העליון במסגרת של עתירה לבג"צ.
תנאי רביעי הינו, כי ביהמ"ש ידחה על הסף עתירה שהוגשה ואשר העותר יכול היה לפנות באותו עניין לערכאה נמוכה או אחרת.
התנאי החמישי מורה על בדיקה בטרם תתקבל העתירה לדיון, תנאי סף זה יבדוק את התנהגותו של העותר והאם הוא אכן מגובה בהיעדר ניקיון כפיים, הן בסיפור העובדות באופן שמשקף את האמת והן אופן התנהגותו לפני הגשת העתירה. האם לקח את החוק לידיו והאם גם באמתחתו קיים אשם התורם לאופי העניין. לתנאי זה אפשר להוסיף כי על העתירה המוגשת לבג"צ להיות מנוסחת בלשון נקייה ומכובדת. בוטות או זלזול עלולים לפסול את האפשרות לדון בעתירה.
לסיכום נאמר, כי עתירה לבג"צ היא כלי נגיש לכל אזרח החש נפגע מהחלטת רשויות וגופים ציבוריים, אך הבדיקה הראשונית לפני ההחלטה להגיש עתירה לבג"צ וטרם ניסוח הטענות יש וחשוב לבדוק, האם תנאי הסף מאפשרים את הכניסה בדלת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
