הארגון שלכם נקלע למשבר? כך תצאו ממנו

במציאות בלתי צפויה, תנודתית ורוויית אינטרסים, כמו המציאות הישראלית, המילה משבר אינה מילה גסה וקיומו של אחד אינה צריכה להפתיע אף אחד. במצב שכזה, שחקן נבון אינו נמנע ממשברים, כי הרי אלו יתקיימו בלאו הכי, אלא הוא מבצע את ההכנות הנדרשות מראש ויודע לזהות משבר לפני שהוא פורץ.

הנחת המוצא ש"לי זה לא יקרה" אינה נכונה. מחקרים בארה"ב מוכיחים כי 75% מהמשברים בארה"ב נבעו מתקלות ניהוליות שההנהלה ידעה והתעלמה מקיומן. לכן, ניתן בהחלט לצפות משבר מראש, אם מקשיבים היטב ולא מתעלמים מ"רעשי הרקע" הקיימים סביב ההתנהלות השוטפת.

ניהול משברים נכון מורכב ממספר שלבים שונים, שנועדו לצמצמם את הנזק הפוטנציאלי במשבר ואף להשיג רווח למי שעומד במרכזו.

הכנות מקדימות טרם פריצת המשבר: ביצוע פעולה זו בצורה טובה תתחום ותצמצם את היקפו של המשבר ואף תוביל לסיימו בשלבים המוקדמים. יש להקים צוות סיכונים שתפקידו ויעודו יהיה לאתר משברים עתידיים בחברה ולבנות תוכנית מפורטת כיצד ניתן למנוע משבר ולהתמודד עמו, תוך חלוקת תפקידים ברורה והכנת "תוכנית מגירה" לשעת צרה.

הארגון צריך לבצע אפיון מדוקדק של מבנהו, חזקותיו וחולשותיו ולקבוע יעדים ומטרות, להכין תכנית עבודה אסטרטגית ארוכת טווח, להגדיר נהלים ברורים ודרכי אכיפתם, להתקשר עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לשם הכוונה וייעוץ ולפתוח ערוצי תקשורת מהותיים בין הגורמים השונים בארגון.

זיהוי המשבר: אחד הדברים הקשים ביותר לארגון הנמצא בעיצומו של משבר הוא זיהוי המשבר והכרה בעצם קיומו. קושי זה נובע ממספר רב של חסמים, בניהם הפער בין התפיסה העצמית של הארגון העומד במרכז המשבר לבין התפיסה הקיימת אצל ארגון אחר המחולל את המשבר; "התאהבות" הארגון שנמצא במשבר עלול להמית אסון על עצמו בפעולותיו והחלטותיו.

יחד עם זאת, לכל משבר יש "סימני אזהרה" וניהול טוב של החברה תלוי בזיהוי אלה מיד עם היווצרותם וחיסול המשבר עוד בשלביו הראשונים. אם ארגון לא מוכן להכיר במשבר אליו נקלע, מצבו רק יחריף.

התקשרות עם הגורמים הרלוונטיים לניהול המשבר: הארגון אינו יכול להיות הגורם המנהל את המשבר. ניהול משבר מחייב ראיה מפוקחת ואובייקטיבית של המציאות, ואילו הארגון העומד במרכז המשבר רואה את המציאות דרך משקפיים המונעים ממנו לראות את התמונה בכללותה.

על כן, יש להיעזר ביועצים אשר ינהלו את המשבר. גופים אלו, המתמחים בכך, מסוגלים לזהות ביתר קלות את מקורות המשבר, להבין היכן נמצאים הפערים בין הארגון לבין מקורות אלו, לגשר עליהם ובכך להביא את המשבר לסיום כמה שיותר מהר.

טיפול אפקטיבי במשבר מתנהל בכמה זירות בו זמנית: בתקשורת וברשתות החברתיות על מנת להגיע לציבור, במישור הפנים-ארגוני על מנת לתקן ולשנות את מה שהוביל למשבר ומול הדירקטוריון ובעלי המניות. חשוב לזכור שעל פי מחקרים רבים הציבור מקבל באהדה ובתמיכה חברות אשר מודיעות על המשבר עם תחילתו תוך לקיחת אחריות וזאת בניגוד למקרים בהם החברה ניסתה להסתיר ולהזים בשמועות. על כך – הציבור לא סלח.

ביצוע סיכום והפקת מסקנות ולקחים: תיקון תכנית העבודה האסטרטגית, נהלי העבודה וערוצי התקשרות הפנים ארגוניים בצורה אשר תאפשר התמודדות טובה יותר ויעילה יותר עם משברים עתידיים. למעשה, יישום לקחי משברי העבר הינו ביצוע הכנה מקדימה למשברי העתיד.

ניהול משברים הינה אומנות הבנויה על ניסיון וידע אשר מחייבת מעורבות של גופים מקצועיים. אלברט איינשטיין אמר "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן" על כן, יש לבצע הפקת לקחים מכל אירוע ומשבר ולראות זאת כהזדמנותתוך פתיחות והפנמה כי ניהול נכון וטוב של המשבר יכול ליצור רווח עתידי לחברה.

עו"ד זר-כבוד היא שותפה ומנהלת המחלקה המינהלית במשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות', העוסק באופן שוטף בהכנה להתמודדות עם משברים וניהול משברים. הרמן הוא עורך דין במחלקה