בית ריק שאין גרים בו- מה דינו לעניין ארנונה?

בית ריק שאין גרים בו- מה דינו לעניין ארנונה?

עורכת דין דפנה פישר ודר אליהו וינוגרד

רשויות מקומיות

מעשה בפלונית ובעלה שקנו בית ישן וביקשו היתר לשיפוצים בו. עד אשר הוועדה נתנה את היתר הבניה חלפו כשנתיים, ולאחר קבלתו ארכו השיפוצים עוד כחצי שנה. בכל אותו זמן עמד הבית בשממונו.
 

פנתה פלונית לעירייה וביקשה פטור מארנונה לכל התקופה שבה היה הבית ריק עד לתחילת השיפוצים, אולם העיריה העניקה לה פטור מארנונה של 100% למשך ששה חדשים בלבד. יצויין כי התקנות שהוציא שר הפנים קבעו  שהעירייה רשאית להעניק הנחות, בשעורים נמוכים יותר, כל עוד הבית ריק, אך לא יותר משלוש שנים.
 

העיריה סרבה לתת הנחות נוספות אלו. הנימוק היה שהעירייה, בהחלטת מועצתה, החליטה לקבוע שהיא תעניק את ההנחה למשך ששה חדשים בלבד. היא הסתמכה על נוסח התקנות ובמיוחד על הנאמר בהן כי  העירייה "רשאית" להעניק פטור, וב"כ העירייה טען, בערר שהגשנו בשם פלונית, כי הביטוי "רשאית"  פירושו שהעירייה, הוסמכה כמחוקק לעניין זה, והיא החליטה בסמכותה זו לקבוע פטור לששה חדשים בלבד, ולא להעניקו לתקופות הנוספות שנקבעו בתקנות.
 

בערר שהגשנו בשם פלונית טענו כבאי כוחה כי טעות בפי העיריה. התקנות הללו הותקנו מכוח חוק ההסדרים, אשר קבע חד משמעית כי העיריה "לא תפחית" את תשלומי הארנונה, אלא רק לפי מה שייקבע בתקנות. כאשר הותקנו התקנות, הן  היו צריכות בראש ובראשונה לבטל את האיסור שבחוק, ולכן קודם כל קבעו כי העיריה- "רשאית" וכך למעשה ביטלו את האיסור שהיה בחוק להפחתת תשלומי הארנונה.  לאחר מכן משמעות המלה "רשאית" היא כי  על העיריה לקבוע שלבית ריק היא תיתן את מלוא ההנחה שנקבעה בתקנות. (אותו ניסוח נאמר בתקנות גם לגבי הנחות לנכים ולקשישים, שלגביהם ברור שהעירייה חייבת להעניק להם את ההנחה).
 

החלטת העירייה, אפוא, להעניק את ההנחה רק לששה חדשים התיימרה לשנות את הוראות התקנות- דבר שהיא לא הוסמכה לעשות.
 

ועדת הערר, שבפניה הבאנו את הטענות, החליטה לקבלן, ולחייב את העירייה להעניק לה את מלוא ההנחות עד לתום שלוש שנים שבו יהיה הבית ריק.
 

העירייה הגישה ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים, שטרם התברר.
 

אם בית המשפט יקבל את טענותינו, יהיה זה תקדים שיחייב את העירייה להחזיר לכל מי שנשללה ממנו ההנחה מעבר לשישה חדשים את הכספים ששילם ביתר לתקופות שמעבר לששה חדשים.