כיצד לשמור על המיזם לאחר פרישת בכירים
עורך דין אמתי נוה - שותף, מחלקת היי - טק

כיצד לשמור על המיזם לאחר פרישת בכירים

עורך דין אמתי נוה - שותף, מחלקת היי - טק

היי-טק

אכשרה לאחור או אופציית לרכישה חוזרת - 
כיצד לשמור על השליטה במיזם לאחר פרישת בכירים


לאחר גיבוש רעיון ופיתוחו בתנאי גראז', הקימו רועי ויואב סטארט-אפ מבטיח לגילוי חללים תת-קרקעיים. את המיזם שלהם הם איגדו כחברה במדינת ישראל ואת מניותיה חילקו ביניהם באופן שווה. לאחר שישה חודשים של עבודה מאומצת ללא שכר, קיבלה החברה הצעת השקעה מחו"ל.  רועי, שטס להיפגש עם המשקיעים, התקשר מחו"ל והודיע ליואב כי הוא מתכוון להישאר שם.

 

יואב, אשר הופתע מהודעתו הפתאומית של רועי מבקש לדעת את זכויותיו. הפתעה גדולה עוד יותר מצפה לו כאשר יוודע לו כי בהיעדר הסכמה אחרת בינו לבין רועי, הרי שרועי יישאר עם מלוא אחזקותיו בחברה.

 

על מנת למנוע מצבים מן הסוג הזה, יזמים המקימים חברה מבקשים לעגן בכתובים את מחויבותו של כל יזם לחברה וליזמים האחרים. אחת הדרכים לקבע את מחויבותו של היזם לחברה הינה לקשור בין אחזקותיו בחברה לבין התקופה בה היה מחויב לחברה במנגנון אשר נקרא אופציה לרכישה חוזרת (Repurchase Option) או אכשרה לאחור (Reverse Vesting). בהתאם למנגנון זה, קובעים המייסדים כי הזכאות של כל אחד מהם למלוא אחזקותיו בחברה תשתכלל אך ורק בחלוף תקופה מסוימת, המוגדרת כתקופת האכשרה. היה ובמהלך תקופת האכשרה, מי מהמייסדים 'יעזוב' את החברה, ייפרד המייסד העוזב מחלק של אחזקותיו.

 

נהוג לקבוע את משכה של תקופת האכשרה בזמן של שלוש עד ארבע שנים, אך מאחר שתקופת האכשרה מבטאת תקופת מחויבות מינימאלית לחברה, הרי שאין הדין שווה בין מייסדים שרק עתה הקימו את החברה לבין מייסדים אשר ייסדו חברה לפני מספר שנים.  כך, תקופת האכשרה תהא ארוכה ככול שהיא נקבעת סמוך להקמת החברה (או המיזם).

 

גם מספר המניות אשר כפוף לאופציית הרכישה החוזרת או המשועבד לאכשרה לאחור הינו מושפע ממועד יישום מנגנון זה יחסית לתחילת העבודה על המיזם המשותף. לגיטימי שמייסדים יבקשו כי לא כל מניותיהם תהיינה כפופות למנגנון זה אם פעילותם במיזם המשותף החלה זה מכבר. המניות הכפופות למנגנון הרכישה החוזרת, משתחררות ממנו במהלך תקופת האכשרה. השחרור יכול שיהיה חודשי, רבעוני או תקופתי אחר ככול שיקבעו המייסדים.

 

יישום מנגנון זה אינו נקי מקשיים . המייסדים, אשר מעוניינים להפעיל את המנגנון, עלולים להיתקל בסירוב מצדו של המייסד העוזב, אשר בפועל מחזיק במניות, ואם ירצה להערים קשיים, יתנגד להעבירן. ליישום מנגנון זה עלולות להיות גם השלכות מס. רשויות המס עלולות לראות בשחרור המניות ממנגנון הרכישה החוזרת כאירוע מס.

 

על אף הקשיים, מייסדים אשר אינם מתייחסים לאפשרות של עזיבה של אחד מהם, עלולים למצוא עצמם אל מול שוקת שבורה בקרות מקרה כזה. מנגנון רכישה חוזרה או אכשרה לאחור, כאשר הוא מותאם לצורכי הצדדים ולחוקי המס הנוהגים, יכול לתת מענה מספק לבעיה.           

לעורך דין בענייני הייטק