הברחת נכסים במסגרת הליכי גירושין משתלם או לא?
לפני מספר ימים ניתנה החלטה חשובה ותקדימית מבית המשפט העליון באנגליה שסגרה פרצה בהסכמי גירושין.
באותו מקרה ניסה הבעל להחביא מספר נכסים, שעל פי הסכם הגירושין היו שייכים לשני בני הזוג, בתוך חברה בבעלותו, במילים אחרות הבעל ניסה להגן על נכס פרטי בתוך מבנה תאגידי, בטענה כי הנכס שייך לתאגיד ולא לבני הזוג. בית המשפט פסק כי על אף שעל פניו נראה כי הנכסים היו שייכים לתאגיד, הרי שהתאגיד החזיק בנכסים בנאמנות עבור הבעל ועל כן מדובר ברכוש פרטי אותו צריך לחלק בין בני הזוג.
ומה קורה במדינת ישראל? גם אצלנו המוח היהודי עובד שעות נוספת על מנת לראות כיצד ניתן לצמצם את הרכוש הפרטי שצברו בני הזוג, כדי שלצד אחד יישאר נתח גדול יותר. בדרך כלל לא מדובר בפעולות שהן תוצאה של החלטה רגעית, כי אם הברחה שיטתית של נכסים, בד"כ באמצעות חברות וצדדים שלישיים. כאשר ישנו חשש כי אחד מבני הזוג מבריח נכסים, מומלץ לפנות לבית המשפט בבקשה דחופה. במסגרת הבקשה אפשר וצריך לבקש מביהמ"ש לקבל צווים שונים אשר יכולים לעזור למנוע את הברחת הנכסים או לנסות ולגלות אלו נכסים הוברחו; כך למשל ניתן לבקש צו עיקול, במסגרתו יעוקלו הנכסים השייכים לשני הצדדים ואשר יש חשש שיוברחו.
לגבי נכסים שלא ניתן לעקל, כמו למשל מניות בחברה, ניתן לבקש צו איסור דיפוזיציה או צו הגבלת שימוש בנכס, בהתאם לצו זה הנכס למעשה מוקפא, כלומר האדם שהינו הבעלים של הנכס לא יוכל לבצע בו שום פעולה, לרבות העברת הזכות, שעבוד וכו'. לגבי נכסים שכבר הוברחו ניתן לבקש מבית המשפט למנות מומחה, כדוגמת רואה חשבון או כלכלן, אשר יבדוק את כלל הנכסים לשנים שעברו ויגיש לבית המשפט חוות דעת, האם לדעתו יש נכסים או כספים שהוברחו. במקרים קיצוניים רשאי ביהמ"ש לתת צו "אנטון פילר" או צו תפיסת נכסים, זהו צו מעין צו חיפוש; צו זה ניתן כאשר אחד הצדדים יודע בוודאות שהצד השני מחזיק ברשותו ראיות ומוצגים אשר יכולים להועיל לבירור המשפט, והוא חושש כי הם יושמדו או יוסתרו, ועל ידי כך תיפגע זכותו לבירור האמת באופן שישפיע גם על תוצאות המשפט.
כפי שהיה באותו מקרה באנגליה, הבעיה העיקרית היא לגבי נכסים שלא נמצאים בארץ. כל עוד הנכס נמצא בארץ בית המשפט יכול לתת לגביו סעד. כאשר הנכס נמצא בחו"ל לבית המשפט בארץ אין סמכות להורות על עיקול הנכס. הפתרון מצוי בצו המרווה, הלכה למעשה צו זה הוא צו איסור דיספוזיציה על אדם (ולא על נכס), הצו מורה לבעל הדין - לגביו יש לבית המשפט סמכות - שלא לבצע כל פעולה בנכסים או בעסקים הנמצאים בבעלותו, בין בארץ ובין בחו"ל ועל ידי כך מקפיא את מצבת הנכסים של אותו אדם. בטרם פניה לבית משפט, מומלץ לערוך חקירה כלכלית ובה לחפש אחר כל הנכסים שרשומים על שם אותו אדם, ביחד או עם אחרים, ולנסות ולאתר נכסים שהוברחו לצדדים שלישיים.
אמנם לא מדובר בהליך זול, אבל מצד שני, הדבר עשוי להקל על ההליך המשפטי ולפשט אותו. המלצה נוספת היא לא לשקוט על השמרים, בכל תא משפחתי שני הצדדים רשאים לדעת מה קורה האחד בעסקו של השני ומה קורה בחשבונות הבנק, בין אם הם משותפים ובין אם הם רשומים על שם אחד הצדדים. ככל שלמתדיין שמבקש סעד מבית המשפט יהיה יותר מידע, כך יהיה לו סיכוי גבוה יותר לזכות בתביעתו.
אין באמור לעיל, משום מתן חוות דעת משפטית ו/או משום ייעוץ משפטי, הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עשויה להשתנות מעת לעת, יש לקבל ייעוץ משפטי לפני כל פעולה ו/או טיפול.
הכותבת הינה עו"ד ומגשרת בתחום דיני המשפחה והירושה, מנהלת מחלקת דיני המשפחה במשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות', וחברה בוועדה לענייני משפחה מטעם וועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין וחברה בפורום הארצי בדיני משפחה של לשכת עורכי הדין.
